כולנו אבק כוכבים, במובן המילולי ביותר. כל האטומים על כדור הארץ התבשלו בליבת כוכבים אחרים, שהתפוצצו והתפזרו בחלל, ומהאטומים הללו נוצרו כל צורות החיים בעולמנו. במובן מסוים אין היררכיה בין הסלעים, הצמחים, בעלי החיים ובני האדם – כולנו קורצנו מאותו החומר. בעולם המשתנה ללא הרף, על פי רוב בשל התערבותו של האדם, אני מתעניינת באפשרות שהטבע ימצא נתיב חדש לאבולוציה, שבו יצטלבו דרכיהם של הצמחים עם בעלי החיים. עם הצטמצמות אזורי המחיה בטבע, אולי יתחילו להתפתח חיות בתוך תרמילי זרעים, חיות הים וחיות היבשה יתערבבו אלה באלה, ויתפתחו יצורים חדשים: ארנבים מכונפים, חתולים עם קרניים, איילים שעורם הוא קליפת עץ וחזזית. או שמא אלה יצורים עתיקים השוכנים בין סיפורי המיתולוגיה ומעידים על זמנים שבהם החציצה בין העולמות לא הייתה מוחלטת. בעבודותיי אני מנסה לשזור סיפור אודות הטבע המנסה לעמוד בקצב השינויים ואולי להכתיב קצב חדש, שייאלץ אותנו להטות אוזן ולחוש את פעימתו.

________


We are all stardust, in the most literal sense of the word. All of the atoms on Earth have been cooked in the core of other planets, which exploded and were then scattered into space, and from these atoms were created all lifeforms in our world. In a way, there is no hierarchy between rocks, plants, animals and people – we all stem from the same origin. In an everchanging world, mostly because of the interference of man, I explore the possibility that nature will find a new route of evolution, where the paths of animals and plants will cross. With the shrinking of natural habitats, perhaps animals might start developing in seedpods, sea and land animals might intermix and new species will develop: winged hares, horned cats, deer whose skin is made of tree bark and lichen. Or perhaps these are ancient creatures who live within mythological tales, and are a testimony of times when the barriers between the worlds were not absolute. In my work, I try to thread a story about Nature which is attempting to keep up with the pace of change, or maybe set a new pace, which will compel us to listen and to feel its beat.